יעלי מתחננת: אל תתנו לבית שלי להתפרק!

אין לי אבא שישמור עלי, אין לי אמא שתתן לי נשיקה כשאני יוצאת לבית הספר בבוקר.... אני לבד בעולם...... אני מפחדת שהבית שלנו יתפרק...

אני לא זוכרת הרבה מאותו יום שאבא נפטר, אני זוכרת רק הרבה אנשים, הרבה בכיות ולא הבנתי איפה אבא...

חפשתי אותו בחדר, איפה שהוא היה כשיצאתי לבית הספר, שם הוא נתן לי את הנשיקה האחרונה, אבל הוא כבר לא היה שם, היה בחדר רק טלית עם הרבה נרות, עד היום אני לא מבינה למה אבא לא חוזר הביתה...

ואז אמא נהייתה חולה, נראה לי שהיא פשוט התגעגעה לאבא, היא הפסיקה לצחוק מהבדיחות שלי, היא כבר לא הלכה אתי כל כך הרבה לגינה, הרבה זמן היא הייתה חולה ואף אחד לא ידע, היא נהייתה מאוד מאוד רזה עד שפחדתי שיום אחד היא תעלם לגמרי... פחדתי להשאיר אותה בבית לבד שהיא לא תברח לי כמו אבא...

אבל יום אחד היא הלכה... כנראה שהיא יודעת איפה הוא נמצא והיא הלכה לבקר אותו אבל אני נשארתי לבד, אני לא יודעת אפילו מתי היא תחזור עם אבא...

עכשיו נשארנו לבד... 7 אחים ואחיות שלא יודעים מה לעשות, אין לנו מושג מי יחזיק את הבית כשאבא ואמא לא נמצאים, מי יקנה לנו בגדים, מי יביא לי מתנה ליום ההולדת שלי...

בינתיים האח הגדול שלי שומר על הבית, הוא הבטיח שהוא ישמור עלינו כמו אבא ואמא אבל אני לא יודעת איך הוא יכול... צריך המון המון כסף בשביל זה, אבל הוא אמר לי שיש הרבה אנשים טובים שעוזרים לנו...

אני רוצה לפגוש את האנשים הטובים האלה, לספר להם כמה אני שמחה שהם עוזרים לנו, כמה אני מקווה ומתפללת שאח שלי יצליח לשמור על הבית שלנו...